לפני כמה שנים, פתאום נקרו על דרכי חברות חדשות, שלא הכרתי קודם. הן דיברו במונחים אחרים, של לזמן דברים מהיקום, והיו להן המון סיסמאות רוחניות ודברים שצריך להודות עליהם, ועוד כל מיני.

לחלק התחברתי ולחלק פחות, אבל משהו מהדיבור הרוחניקי הזה פתאום עלה לי, ומצאתי את עצמי בחודש האחרון אומרת כל מיני משפטים שלא שגורים בפי.

אז ברוח התקופה, הנה רשימה של דברים שהקורונה זימנה לי:

1. לעשות כושר

אלו מכם שמכירים אותי, יודעים שהדבר הכי רחוק ממני זה כושר. אני מאמינה בכך שהספורט מזיק לבריאות, ושתמיד עדיף לנוח ולנשנש איזה משהו מאשר להזיע ולשרוף קלוריות. ובכל זאת, מצאתי את עצמי נופלת במשחק הכושר של הנינטנדו סוויץ', מזיעה מתנשפת ומקללת לפחות פעם ביום. מעניין כמה זמן זה יחזיק.

2. לקנות 10 ק"ג בטטות ענק מחקלאי

אז גם אני עשיתי את הטעות ונתקעתי עם 10 ק"ג בטטות בבית. במשך שבוע הכנתי עשרות מאכלים כתומים מתקתקים עד שממש חששתי שגוון העור של הילדים שלי יהפוך להיות כתום זוהר. זה לא קרה, אבל לא חושבת שהם ירצו אי פעם לאכול בטטה שוב. מתכונים בפרטי.

3. לקפל שקיות

תתפלאו, אבל אחד הדברים שהכי תופסים מקום בבית שלכם, הוא שלל השקיות שמצטברות, מהסופר, מחנויות הבגדים, מחבילות שאנחנו מקבלים… יום אחד דעתי השתבשה עלי וקיפלתי ומיינתי את כל השקיות בבית.  התוצאה: 2 ארונות הצטצמצמו ל-2 קופסאות נעליים. מומלץ בחום.

4. להגמל מחומר לשיער

כל מתולתלת יודעת – אין קשר הדוק יותר בין מתולתלת ובין החומר לשיער שלהן מדובר בבונד היסטורי והיסטרי (היסטורי כי זה הולך איתך מהצבא, והיסטרי כי אם נוסעת לחו"ל ונשפך לך במזוודה, את מסוגלת לחזור הביתה במקום). אז חודש וחצי של בית עשו לי את זה – וכמעט ולא נגעתי בחומר היוקרתי במחיר השערורייתי של 180 ש"ח ל 500 מ"ל (מחיר לסיטונאים).

5. להכין גפילטע פיש

פסח המצומצם העביר אותי על דעתי והחלטתי לנסות להכין גפילטע פיש. למה? אפילו אני לא בטוחה שאני יודעת להסביר את זה. מי חשבתי שיתחבר ל"טעם של בית" הזה? מה שבטוח הוא, שהילדים שלי שהביטו בחשש בקציצות האפרפרות, לא התחברו. הצלחתי לתרום את מרבית הקופסא, עם החלטה של never again. מתכון בפרטי למי שחייב.

לפני ואחרי

6. להגיד לילדים שאמא צריכה שקט עכשיו

כן, זה ממש בסדר. יש להם המון זמן הורים, יותר מאי פעם, ולנו אין את העבודה/סידורים/בילויים שאנחנו רגילים אליהם. חייבים למצוא זמן גם לעצמנו, וגם לשבת בשקט עם הפייסבוק זה מותר מדי פעם במהלך היום. והמשפט שאמרתי הכי הרבה פעמים בחודש הראשון – תעסיקו את עצמכם, צוות ההווי ובידור יצא לחל"ת:)

7. לגלות כמה אנחנו מפחדים משינויים, ובמקביל מסתגלים אליהם מהר, ואז מפחדים משינוי שוב

בהתחלה מאוד חששנו מהזמן בבית. הרגיש שזה יהיה סיר לחץ, חמש נפשות בדירה כפר סבאית לא ענקית. ואז התחלנו להתרגל לתוך השגרה החדשה. ופתאום נהננו ממנה מאוד. ואז התחלנו לחשוש איך זה יהיה לחזור. זה גרם לי להבין שזה משהו מאוד בסיסי בהתנהלות שלנו, ואולי של כל בני אדם – תמיד החדש מפחיד, ומצד שני ההיסטוריה מראה שתמיד הסתגלנו לכל שינוי. אני מקווה לקחת את התובנה הזו איתי להבא.

8. להיות אופטימיים

ובקשר ישיר לסעיף הקודם – במצב של מעט מאוד שליטה על מה שקורה – מה נותר לנו לעשות מלבד אופטימיות? זה בריא יותר ונעים יותר. וזה מה שיש.

9. להתגעגע לעבודה

חברים יקרים, מעולם לא התרחקתי כל כך מכולכם, אני אוהבת אתכם ומחכה כבר שנחזור. תשמרו על קשר ומקווה שניפגש שוב במהרה!

 

ליעד קרימברג,

מנהלת השיווק של יס פלאנט

 


בא לכם גם לכתוב טור אורח? ניסיתם לקפל שקיות וגיליתם שזה החיים עצמם? גם לכם יש תובנות מתקופת הקורונה?

מוזמנים לכתוב לנו ולשלוח תמונות לכתובת:  mehubarim@yesplanet.co.il או לענבל בטלפון 052-6054679

כי בתיאטראות נשארים מחוברים – מכל מקום